בן לי
נעה
ronenaלה מרמור
לא רבים יודעים זאת, אבל בשטחי קריית הטכניון מצוי סניף של רשת הופלים הארצית "לה גופרה". מיקומו אי שם בין הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול והפקולטה להנדסת מכונות, איננו נמצא בבית הגידול של אף אחד מכותבי הבלוג, אך בכל זאת ניצלנו את מעט הזמן אשר הצלחנו לפנות בעיצומו של הסמסטר על מנת לפוּש ולסעוד שם. למרבה הצער, זמן הנופש המוגבל עקב מחוייבויות אחרות (לימודים, מבחנים, בלוגים אחרים ובזבוזי זמן מסוג אחר), הוביל לכך שעד היום, מספר שבועות לאחר מכן, לא הגיעה הביקורת לכדי כתיבה.
הידעתם? על פי דרישות הכשרות, בין השעות 11:30-16:30 המנזה בשרית בלבד
תיאור הסניף באתר לה גופרה מציין, באחד המשפטים רבי-השגיאות שזכיתי לראות בשבועות האחרונים, כי "לצד המתוק והקפה בסניף מתאפיין בטוסטים וכריכים מיוחדים המיוצרים במיוחד עבור הרשת". מה חשקה נפשנו לטעום מעט מ"המתוק" הזה. דא עקא, אם משום מה שיוויתם בנפשכם כי סניף "לה גופרה" יכיל את הוופלים הבלגיים המפורסמים של הרשת – אחרי הכל, "לה גופרה" בצרפתית אומר בדיוק "הוופל" – אתם עתידים להתאכזב. לה גופרה שבטכניון איננו יותר מבית-קפה-סנדוויצ'יה מהסוג שראיתם כבר שוב ושוב: אותם סוגי קפה דלוחים, סנדוויצ'ים עייפים, טוסטים טרוטי-עיניים ומוזלי.
מוזלי.
בפאתי הסניף, פועל בשעות הצהריים מזנון בשרי אשר הגיש ביום הבדיקה שווארמה למיניה. אנחנו החלטנו לבדוק את המוזלי וטוסט גבינה צהובה, עגבניות, בצל ופטריות. בניגוד לתיאור הפסטורלי באתר הסניף, לפיו היה עלינו "לקחת הפסקה ולהתפנק עם קפה משובח עם שוקולד מיוחד…", החוויה עצמה היתה שבלונית עד אימים. הטוסט בילה בקלייה זמן בלתי סביר בכל קנה מידה, שכנראה מעיד על עייפותו של הטוסטר וזרזיפי החום הזעומים שהפלטות שלו משלחות בקרום הלחם. הפטריות, למותר כמעט לציין, היו פטריות-מקופסת-שימורים. היה עליי כמובן לדעת: המשפט היסודי של בתי הקפה הזולים קובע כי לעולם, ולא משנה מה, אין להזמין פטריות, וזאת מכיוון שמסיבה לא ברורה כלשהי, החוק עדיין מתיר לכנות את גוש הגומי הצמיגי שמתבוסס במיץ מלוח בתוך קופסת פח בשם "פטריות". ובכן, נאמר זאת כך: פטריות כמהין זה לא.
טוסט עם גבינה צהובה, עגבניות, בצל ופטריות. חשיפה: זהו כותב הבלוג.
המוזלי, מצד שני, היה בהחלט מה שניתן לכנותו בחוגים המתאימים, "עשיר", וכלל מלאי מגוון של פירות יבשים. נושא המוזלי, עליי לומר, מעורר אצלי תהיות: לא, לא מדובר ברטינה הטיפוסית על כך ש"זה לא אוכל", "זה מה שהאוכל שלי אוכל", או שלל רטינות לעגניות קרניבוריות-מאצ'ואיסטיות מהסוג הטיפוסי: אם הייתי כזה, לא הייתי בטכניון, נכון? התהייה המדוברת נוגעת בעובדה שכמויות היוגורט והגרנולה שמוכלת במנת מוזלי אחת היא מפלצתית למדי. על אף שמדובר במנה ביתית ופשוטה למדי – למעשה, ברגע זה חוצה "הנדסת מזון" את הקווים והופך לבלוג מתכונים; אם כן, מתכון למוזלי: קנו יוגורט. קנו גרנולה לפי טעמכם. ערבבו. – כמויות היוגורט שיצרוך אדם סביר בסיטואציות חברתיות הולמות איננה מתקרבת לזו המוגשת בבתי קפה.
כמויות יוגורט עצומות
מה לא מפתיע, אם כן; סניף "לה גופרה" בטכניון הוא כה סטנדרטי, כה עייף, כה דהוי, עד ששומה שגם הביקורת עליו לא תתעלה לגבהים הרצויים. שבענו די והותר מזנונים מן הסוג הזה. הבו לנו מן המקוריות ומן החידוש.
ב 31 בינואר 2010 ב 17:42
רשומה נאה.
הפסקה על המוזלי מדויקת ונכונה לרוב המקומות. ע"פ רוב מדובר בכמויות מפלצתיות, שמעלות חשש בנוגע לאיכות היוגורט והגרנולה (שהרי כלל ידוע הוא שככל שהמנה גדולה יותר – כך גדלים הסיכויים שחומרי הגלם מופקים מעכברי מעבדה).
באופן כללי, הגיע הזמן שמישהו ייתן את הדין על ההמצאה המזלזלת הקרויה "זיכיון", שהיא – כך יש לשער – הגורם העיקרי לזוועה הקולינרית שנפלה בחלקכם. מדובר באחיזת עיניים מהזן הנחות ביותר!
[אגב, לאחרונה ביקרתי באחד מסניפי "לה גופרה" בת"א, והיה דווקא נחמד. מנות קצת מפלצתיות, אם לומר את האמת, אבל לפחות ההבטחה קוימה והיה ופל.]
ב 9 בפברואר 2010 ב 18:44
אני לא יודעת, את היוגורט שלי אני אף פעם לא אוכלת ב"סיטואציות חברתיות"; אני נוטה לצרוך אותו בכוכים קטנים וחשוכים הרחק מעיני אדם. מה שכן, גם אז בדרך כלל מדובר בכמות פחותה מאשר במנת המוזלי הממוצעת.
בן-לי, שכחת לציין את הבור הענקי שחופרים מזה כמה חודשים מחוץ ללה גופרה. לדעתי הם עדיין מחפשים שם את הוופל הבלגי שהובטח להם.
ב 6 בספטמבר 2011 ב 20:17
נורא מצער שבתור סטודנטים בטכניון שאמורים להיות בעלי השכלה גבוהה מהמוצע
אתם מתנסחים בו בצורה ילדותית ולא מקצועית בכלל.
כל ההשתלחות הזו שלכם במסעדה פשוט מזעזעת.
עצרתם לחשוב לרגע שמסעדה במוסד אקדמי מחויבת למכור במכירים מסוימים
ואפילו שהם בטח מנסים לעשות את המקסימום במסגרת המחיר זה לא הכי פשוט.
אני חושבת שמסעדה צריכה לענות על הצרכים של הלקוחות ולמכור וופל בלגי בלבד
לסטודנטים שלומדים יום שלם ורעבים זה מגוחך.
ובנושא הבור הם בטוח לא חפרו אותו אז תבואו בטענות למי שחפר אותו ולא למי שסובל ממנו.
זה פשוט נורא מקומם שאף פעם לא יודעים לפרגן רק לקטול ולא רק מסעדות.
ב 6 בספטמבר 2011 ב 20:30
שלום ענבר,
קראתי שוב את הפוסט, הפכתי והפכתי בו, ולא מצאתי ילדותיות או השתלחות. אשר לחוסר המקצועיות – נו, בזה אנחנו מודים. להערות לגבי רמת השכלתנו אעדיף שלא להתייחס, ברשותך. הן אינן מכבדות לא את כותבתן, לא את קוראיהן ולא את הפלטפורמה.
ולעצם העניין: לו "לה גופרה" היתה ממצבת את עצמה כרשת של מזון בסיסי וזול, ניחא; אבל אי אפשר לפזר באתר טקסטים על מתוק, קפה והתפנקות, ומצד שני להתגונן בתגובה לתלונות שמגבילים את המסעדה במחירים.
חוץ מזה, אף אחד לא דרש שהמסעדה תמכור רק וופל בלגי. אפילו לנו יש גבולות.
עדיין יש שם בור?
לסיום, אני מזמין אותך לעיין באתר ולמצוא ביקורות מפרגנות ואפילו ביקורות ככה-ככה. יש לנו מכל הסוגים.
ב 6 בספטמבר 2011 ב 21:54
להגנת רשת לה גופרה, הטקסט באתר כנראה עודכן מאז שנכתב הפוסט, ועכשיו לשונו: "לצד הקפה המשובח של לה גופרה אנו מציעים מגוון מאכלים רחב, לקחת הפסקה ולהתפנק עם קפה משובח ושוקולד מיוחד."
(לא זכור לי ששמתי לב לשוקולד מיוחד כלשהו בביקור האחרון בסניף הטכניוני של לה גופרה – מקסימום כיף-כף לבן – אבל אני מוכנה לבדוק את העניין שוב)
בעניין הוופל הבלגי, מעניין לבחון את הסוגיה שנה וחצי לאחר שנכתב הפוסט: בית הסטודנט נפתח על שלל בתי ממכר המזון שבו, ורשת מנדרין השתלטה על כל שאר הקמפוס. אני יכולה להבין את היוזמה העסקית של מנהלי לה גופרה להגיש מגוון סוגי מאכלים לסטודנטים של תעשיה וניהול, שמיקומם בפריפריה רחוק יחסית מסניף של מנדרין (שמסמלת במקרה זה "רשת של מזון בסיסי וזול"). מצד שני, בעידן שבו יש כל כך הרבה מקומות לאכול בהם, יש יתרון להתמחות בתחום קולינרי מסוים, במיוחד אם הוא כל כך טעים ומנחם. כן כן, התכוונתי לוופל בלגי. אני מכירה כמה סטודנטיות שהיו מוכנות בשמחה לאכול ופל בלגי באמצע יום לימודים ארוך, ואם הוא מוצלח כמו בסניפי לה גופרה אחרים ברחבי הארץ, אולי אפילו להרחיק בשבילו עד תעשיה וניהול. ואגב, לא חייבים רק ופל בלגי, אפשר גם קרפ צרפתי, פנקייק הולנדי או נקניקיות בוואריות.
אין שום בושה בלהגיד "אני לא רוצה להיות עוד סניף של רשת של מזון בסיסי וזול". אחת הדוגמאות המוצלחות לכך היא חומוס סעיד בהנדסת חומרים (שגם עליו כתבנו פעם, אם זכרוני אינו מטעני).
וכן, עדיין יש שם בור.
ב 6 בספטמבר 2011 ב 23:04
חשוב לציין שבחלק מהתחומים תנאי הסף של הטכניון נמוכים משל אוניברסיטאות אחרות, ולכן בהחלט אפשרי שיימצאו בטכניון סטודנטים שאינם בעלי השכלה גבוהה מהממוצע, מה ששומט את הקרקע תחת הנחת היסוד שלך.
בנוסף, אני מברך על החלטתה של רשת "לה-גופרה" לשלוח גורמים מטעמה שינסו לשקם את התדמית החבולה עקב תקרית הנוטלה (אגב, אני בהחלט חושב שזה לא רק אשמתכם). עם זאת, חוששני שהשתלחות בכותביו של בלוג ביקורות אוכל מעוט-עוקבים אין בה משום תועלת תדמיתית ממשית.